טובה שטרסברג-כהן
 | |||||
| לידה |
12 במאי 1933 (בת 91) רפובליקת פולין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1934 | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
טובה שטרסברג-כהן (נולדה ב-12 במאי 1933) היא משפטנית ישראלית, כיהנה כשופטת בית המשפט העליון (1994–2003) וכנציבת תלונות הציבור על שופטים (2003–2008).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טובה שטרסברג-כהן נולדה בפולין בשנת 1933 ועלתה לארץ ישראל ב-1934. התגוררה עם משפחתה בירושלים, שם למדה בבית הספר "אליאנס" עד 1947. בשנת 1951 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר שליד האוניברסיטה העברית[1], ובשנת 1955 קיבלה תואר מוסמך אוניברסיטה במשפטים[2][3]. עד לגיוסה לצה"ל התמחתה בפרקליטות מחוז חיפה. את שירותה הצבאי ביצעה כסנגורית צבאית בפרקליטות מחוז צפון. ב-3 בדצמבר 1958 הוסמכה כעורכת דין[4][5] ועסקה במקצוע כ-18 שנה במשרדים פרטיים[6].
נשואה לעורך הדין יהודה כהן, אם לשלושה[7].
שופטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בינואר 1977 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בחיפה[8] וב-13 בינואר 1977 מונתה לרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה[9]. ב-1 בספטמבר 1977 מונתה לכהונה בפועל כשופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה[10], וב-29 במרץ 1978 מונתה לכהונה של קבע בתפקיד זה[11][12].
בין 2 בספטמבר 1984 ל-30 באפריל 1985 כיהנה בפועל כשופטת בית המשפט העליון[13]. ב-17 בינואר 1994 מונתה לכהונה כשופטת בית המשפט העליון[14], וכיהנה בתפקיד זה עד לפרישתה ב-12 במאי 2003[15].
בשנת 2017 יצא לאור ספר יובל לכבודה, "ספר שטרסברג-כהן", בעריכת אהרן ברק, יצחק זמיר, אבנר כהן, מורן סבוראי ואלעד עפארי[16].
עמדותיה כשופטת בית משפט העליון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשופטת בית משפט העליון האמינה שטרסברג-כהן כי בית המשפט אינו צריך לייצג את כל רבדיה של החברה; בית המשפט אינו גוף שנבחר על ידי העם ולכן אינו מייצג את שכבות האוכלוסייה. תפקידו של בית המשפט הוא לייצג את החוק, ליישם את החוק ועל פי החוק ובמסגרתו לקבוע את הנורמות הראויות. בהתאם לכך, ראתה חשיבות רבה בהשלמת ניסוח וחקיקת חוקי היסוד, שיהוו משענת לרעיונות נאורים שיחלחלו לבתי המשפט ולחברה כולה[2]. לדוגמה, שטרסברג-כהן הייתה בדעת מיעוט ש[17]:
- "יש לראות את הוראות התקנון ... המאפשרות להוציא חבר מן הקיבוץ על-ידי החלטת אספה כללית שלא נדרש קוורום של נוכחים בה אלא נדרש רוב של שני שלישים מן המצביעים, בטלות. בטלותן נובעת מכך שאין הן עולות בקנה אחד עם תקנת הציבור, אין הן סבירות, אין הן עולות עם דרישת תום הלב ועם עיקרי הצדק הטבעי והן פוגעות בזכויות יסוד למעלה מן הדרוש ושלא לתכלית ראויה."
אף על פי שבמשפטים רבים הסתמכה והתחשבה במשפט הבינלאומי הדגישה כי איננה פוסקת על פי החוק הבינלאומי בעיניים עצומות וכי בתור שופטת בית משפט עליון בישראל היא ערה לצרכיה הביטחוניים של המדינה ולמצב הביטחוני הקשה בו מצויה המדינה וכשהצרכים הצדיקו פסיקה שונה מזו של החוק הבינלאומי, פסקה לטובת ביטחון המדינה. פעלה לפי עקרון האומר כי מצד אחד אסור שביטחון המדינה יפגע ומצד שני שהפגיעה בצד הנגדי לישראל לא תהייה גדולה מדי. בפעילות השיפוטית עסקה כמעט בכל תחומי המשפט[18] במהלך כהונתה פסקה יחד עם הרכבי שופטים שונים בפסקי דין תקדימיים אשר הטביעו חותמם על מערכת המשפט והחברה בישראל.
בפרשת נחמני היא הייתה בדעה שלאדם יש את החירות לבחור אם להיות הורה ועל כן בכל שלב בתהליך הפריה חוץ גופית רשאים הצדדים לחזור בהם מלממש את התהליך, עד להגעה לנקודה אשר ממנה אין דרך חזרה והיא השתלת הביציות בגוף האם הפונדקאית[19].
בעתירתה של אליס מילר לאפשר לה להשתתף בקורס טיס סברה שטרסברג-כהן כי יש לפתוח את קורס הטיס בפני נשים בעלות הכישורים המתאימים וזאת כדי לתת לנשים לממש את זכות היסוד לשוויון בינן לבין גברים בתחום זה[20].
שטרסברג-כהן ניסחה את פסק דין הרוב שאסר על פיטום האווזים. בקובעה שפיטום אווזים נוגד את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) היא קבעה: "התקנות נוקטות אמצעים שפגיעתם באינטרס ההגנה על בעלי-החיים קשה היא, וכפועל יוצא מכך הן אינן משקפות יחס ראוי בין התועלת ל"צורכי החקלאות" לבין הפגיעה בבעלי-חיים המותרת על פיהן"[21].
שטרסברג-כהן הייתה בדעה שיש לצמצם את תחולת ההתיישנות כדי "להיזהר מלסגור את דלתות בית המשפט בפני אדם הטוען לזכות, רק משום חלוף הזמן"[22]
בהתייחס לחופש הביטוי כתבה[23]:
- "לא יעלה על הדעת שבשם חופש הביטוי יוכל כל מי שיחפוץ ל"קשט" את קירות ביתו בכרזות ובמודעות שונות, להשחית את פני הבית והרחוב בהתבטאויות שונות בכתב ככל שימצא לנכון ומקום שמדובר בבתים משותפים, יוכל כל דייר להצמיד לקירות הבניין מודעות וכרזות המתחרות באלו של שכנו, והעירייה תעמוד אין אונים אל מול הדרך בה מצא האזרח להשתמש בחופש הביטוי ולא תוכל למלא את חובתה לשמור על מראה חזיתות הבתים ורחובות העיר ועל ביטחונם של תושביה, ככל שיש באופן תלייתן או הצבתן של המודעות כדי להוות סיכון."
פועלה כנציבת תלונות הציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוקטובר 2003 מונתה לנציבה הראשונה של "נציבות תלונות הציבור על שופטים" ובכך הייתה גם האישה הראשונה בתפקיד זה[24]. טרם הקמת גוף הנציבות, מנגנון הפיקוח על השופטים, היה קיים "משוב" על שופטים. לגישתה, "המשוב" היה זילות ממדרגה ראשונה בשופטים, היא התנגדה לו נחרצות וכבר בראשית פועלה בנציבות נטלה על עצמה את התפקיד בכובד ראש, כאשר מה שמנחה אותה הוא העובדה כי תפקיד האתיקה הוא להבין את השופט ולנסות לעזור לו לשפר את דרכיו אם צריך ואפשר, האתיקה לא נועדה למטרת ביזוי שופטים בכיכר העיר[25]. במסגרת תפקידה בנציבות פעלה לקידומם של מספר נושאים בוערים במערכת המשפטית, ביניהם מבצע חיסול תיקים ישנים מ-1996 ומיגור תופעת התארכותם היתרה של תיקים משפטיים. כמו כן היא עסקה בפיתוחם של מספר מנגנונים, שבאמצעותם עזרה למערכת המשפטית להתייעל ולקצר את זמן ניהולם של תיקים על ידי שופטים[26] כגון, ביקורת יזומה בבתי הדין ואצל השופטים ולא רק פעולה כתגובה מצד הנציבות לתלונות שמוגשות, פעלה למען הסרת חיסיון המידע המגביל את הנציבות בפרסום מסקנותיה[7]. הנהיגה הסדר לפיו מדי חודש יאסוף מנהל בית המשפט את התיקים הנמצאים בפיגור ויעביר אותם לנשיא בית המשפט אשר בהתאם לממצאים יעביר חזרה את התיק לשופט והנציבות תעזור לשופט בייעול הזמן מבחינת ניהול תיקים בעלי עדיפות גבוהה יותר או פחות, העברת תיקים מאותו השופט לשופטים אחרים ועוד והכל במטרה לתת את פסק הדין בהקדם האפשרי[25]. בתפקיד הנציבה לא פסחה על שום גורם שיפוטי וכשבנציבות התקבלו תלונות על בתי הדין הרבניים ביצעה ביקורת גם על גופים אלה. בתפקיד הנציבה נתקלה לאורך השנים בעימותים עם שופטים, אשר נגעו לתחום סמכותה כנציבה, ולקראת תום כהונתה אף נכנסה לעימות עם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, אשר אותו האשימה בפלישה לתחומי סמכותה, בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה, בו הועברה ביקורת על התנהלות שופטים ובתי הדין הרבניים[27].
במהלך תפקידה הוגשו לה סך הכל 5,054 תלונות ובשנות כהונתה הביאה להתפטרותם של 9 שופטים ודיינים בהתאם לממצאים אשר נחקרו רבות על ידי הנציבות[7]. בכל שנה משנות כהונתה, הוציאה דוח פעולות ומסקנות, אשר אותו הגישה לשר המשפטים ולנשיא/ת בית המשפט העליון[26].
לאחר סיום כהונתה בנציבות, היא מרצה ומרכזת בצוות הקבוע של "המכון להשתלמויות שופטים"[28].
מפרסומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטרסברג-כהן פרסמה מאמרים רבים העוסקים בסוגיות משפטיות שונות, ובהם:
- ביקורת שופטים במישור האתי המשמעתי, משפט וממשל, ט 371 (2006)
- הפריה מלאכותית- היבטים משפטיים: מזונות הילד (ספר יצחק הכהן, קובץ, 1989)
- התנדבות- היבטים משפטיים: הצלת חיי אדם (ספר לנדוי, 1995)
- למי מוקנה מעמד של "מתלונן" בפני הנציבות? הסניגור, 103 (2005)
- מעמד העובר במשפט הישראלי רפואה ומשפט 28, 8 (2003)
- משפט ומוסר בפסיקה הישראלית החדשה, משפט וצבא 18, 2005
- פיתויים על אובדן הכנסות הכרוכות בחטא (דין ואומר - ביטאון לשכת עורכי הדין חיפה והצפון, 5, 1991)
- תגמולי ביטוח והצמדתם (דין ואומר - ביטאון לשכת עורכי הדין חיפה והצפון, 6, 1992)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שי חורב, טובה שטרסברג-כהן, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 366–367, 2018.
- ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: טובה שטרסברג - כהן, הוצאת למשכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 207 - 240[29]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טובה שטרסברג-כהן, מדינת ישראל - הרשות השופטת
- גליה אליהו, טובה שטרסברג-כהן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- פסק דין ד' נחמני נגד ר' נחמני(הקישור אינו פעיל), מאגר פסקי דין
- פסק דין אליס מילר נגד שר הביטחון(הקישור אינו פעיל), מאגר פסקי דין
- פסק דין "נח" נגד היועץ המשפטי לממשלה, מאגר פסקי דין
- דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים, אתר הכנסת
- אביעד גליקמן, נציבת התלונות לשופטים: אני יכולה להכניס לכלא, באתר ynet, 28 ביולי 2008
- פגוש את העיתונות מארחת את טובה שטרסברג-כהן (אורכב 02.06.2020 בארכיון Wayback Machine), חדשות ערוץ 2
- חן זורע, שטרסברג-כהן: איך מאפשרים לחרדים להשתלט על החילונים?, באתר nrg, 13 במרץ 2013
- יורם יובל, שיחת נפש עם טובה שטרסברג-כהן, הטלוויזיה החינוכית, 7 ביולי 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קורות חיים באתר News1
- ^ 1 2 גדעון אלון, "ריאיון עם השופטת טובה שטרסברג-כהן", הלשכה - ביטאון לשכת עורכי הדין 41, הוועד המחוזי ירושלים, 1998
- ^ מוסמך למשפטים, חרות, 2 במאי 1957
- ^ מתן תעודות רישום, ילקוט הפרסומים 640, התשי"ט, 25 בדצמבר 1958, עמ' 477
- ^ אסור לעתונות לחרוץ דין בטרם אמר ביהמ"ש דברו, דבר, 4 בדצמבר 1958
- ^ מוזיאון מורשת בתי המשפט
- ^ 1 2 3 דנה וייס, פגוש את העיתונות, חדשות ערוץ 2, 18 באוקטובר 2008
- ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 2290, התשל"ז, 4 בינואר 1977, עמ' 673
- ^ הודעה על מינוי רשם, ילקוט הפרסומים 2292, התשל"ז, 13 בינואר 1977, עמ' 712
- ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 2365, התשל"ז, 21 באוגוסט 1977, עמ' 2344; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 2390, התשל"ח, 16 בנובמבר 1977, עמ' 464
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 2431, התשל"ח, 29 במרץ 1978, עמ' 1616
- ^ שופטים חדשים הושבעו במשכן הנשיא בירושלים, דבר, 30 במרץ 1978
- ^ הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 3098, התשמ"ד, 29 באוגוסט 1984, עמ' 3500; הודעה על מינוי שופט, ילקוט הפרסומים 3160, התשמ"ה, 27 בינואר 1985, עמ' 1403
- ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 4192, התשנ"ד, 17 בינואר 1994, עמ' 2314
- ^ הודעה על גמר כהונתו של שופט, ילקוט הפרסומים 5210, התשס"ג, 9 ביוני 2003, עמ' 3602
- ^ ספר שטרסברג-כהן, באתר "נבו"
- ^ ע"א 4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית, ניתן ב־11 באוגוסט 2003
- ^ אתי לבני ורחל פשר,"ראיון מיוחד עם השופטת טובה שטרסברג-כהן", עורך הדין - ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל 33, 2002
- ^ ע"א 5587/93 ד' נחמני ואחרים נ' ר' נחמני ואחרים, פ"ד מט(1) 485
- ^ בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94
- ^ בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־11 באוגוסט 2003, פ"ד נז(6) 212
- ^ ע"א 1254/99 אבידור המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, ניתן ב־ד' בסיוון תש"ס
- ^ בג"ץ 6396/96 סימונה זקין ו-2 אחרים נ' ראש עיריית באר שבע, ניתן ב־8 ביוני 1999
- ^ הודעה על מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, ילקוט הפרסומים 5203, התשס"ג, 23 ביוני 2003, עמ' 3258
- ^ 1 2 דרור גולדשטיין, יוסי חכם ומיכל שקד, "העליונה", בדלתיים פתוחות 27, לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, 2008/9
- ^ 1 2 אלה לוי-וינריב, נציבת תלונות הציבור על שופטים: "לא הצלחתי לצמצם משמעותית את הסחבת", באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
- ^ תומר זרחין, השופט בדימוס אליעזר גולדברג מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2008
- ^ אתר הרשות השופטת
- ^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון | ||
|---|---|---|
| נשיאים | זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות | 
|
| שופטים | דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן | |
| שופטים במינוי זמני | בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט | |
| ראו גם: שופטים מכהנים | ||
- שופטי בית המשפט העליון בדימוס
- שופטות בית המשפט העליון
- שופטות בית המשפט המחוזי בחיפה
- שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה
- שופטות בית משפט השלום בחיפה
- שופטי בית משפט השלום בחיפה
- ישראליות ילידות פולין
- ישראלים ילידי פולין
- נשות העלייה החמישית
- אנשי העלייה החמישית
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- בוגרי בית ספר אליאנס (ירושלים)
- בוגרות התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- ישראליות שנולדו ב-1933
- ישראלים שנולדו ב-1933